בשבוע שעבר כתבתי על הסנטרים שנחשבים "נגרים" וכמה הם חשובים לליגה בימנו אבל מה עם הסנטר המושלם?
דמיינו שחקן בגובה של 2.08 או יותר שיכול להיות אפקטיבי בצבע ב-2 הצדדים, אבל גם לדעת לצאת ממנו גם אם בשביל לקלוע מחצי מרחק ומ-3 ולפתוח את המגרש לחדירות וגם אם כדי להחליף על פורוורדים וגארדים. אחד שיכול לסיים מצוין בטבעת אבל גם להגן עליה כמו שצריך ואפילו להוריד כדור לרצפה ולמסור אם צריך.
כמות השחקנים האלה שיש היום בליגה מגיעה בקושי ל-8 או 9 שמתחלקים לאולסטארים (הורפורד, בוש דייוויס, אולי מארק גאסול), אולסטארים בעתיד הקרוב (טאונס, פורזינגיס, מיילס טרנר[?]) ורול פליירס ברמה הגבוהה ביותר (איבקה, צ'אנינג פריי[?]).
סנטר כזה הוא אולי הסחורה הכי מבוקשת כרגע בליגה בעידן הסמול-בול. להחזיק שחקן עם יתרון בגובה (ומכאן בריבאונד) שיכול להשאר על המגרש גם נגד הרכב נמוך כשהוא מסתדר בהגנה ואי אפשר לשמור עליו בהתקפה.
אם הייתי יכול לבחור בדראפט שחקן אחד מהליגה לבנות סביבו קבוצה בשנים הבאות הייתי בוחר באחד מהרשימה פה (כנראה דייוויס או טאונס) ולו רק כי הרבה יותר נדיר למצוא אחד כזה מוצלח מאשר עוד גארד או פורוורד מאלה שמציפים את הליגה.
אז למה אין יותר כאלה היום בליגה?
לשאלה הזאת אין לי תשובה בטח לא אחת טובה ולכן אשאל אותכם.. אני לא אבקש מכל גבוה להיות הורפורד או דייוויס אבל גם צ'אנינג פריי זה לא רע.
אז למה הסנטר ה"מושלם" הוא סוג השחקן הנדיר כיום בליגה?
אוח כי זה קשה.
שאתה צריך לפתח את המשחק שלך ולהתאים אותו לרמות הגבוהות זה קל בהרבה להתמקד באספקט אחד או שניים, כאלה שהנתונים הראשוניים והפיזיים שלך מתאימים אליהם ולעבוד עליהם.
כדי להיות "מושלם" אתה או עובד מאוד מאוד קשה ומסתכן בבינוניות, או שהנתונים ההתחלתיים שלך מתאימים לזה מאוד, מה שיש למעטים שהזכרת למעלה.
התשובה השטוחה והמיידית טמונה בגוף השאלה: כי פשוט אין.
כמו דברים שיש כמעט רק באמריקה, נניח קווין דוראנט או לברון ג'יימס או שאקיל אוניל או (לא הגיע בזמן) ארווידאס סאבוניס – יש זנים של בני אדם, עם סט תכונות ויכולות פיזיות, שפשוט אין יותר מדי מהם.
גם אני חשבתי על זה. אבל יש יותר כאלה ממפלצות שהיתרון שלהם הוא פיזי-גנטי לכן גם לא הכנסתי לפה את גרין.
אחלה מאמר. לדעתי זה תלוי אבולוציה, הן התפתחותית והן של המשחק. חלק מהסנטרים שהזכרת היו נמוכים מדי (הורפורד) או רכים מדי (בוש) והיו צריכים לפתח עוד כלים, בפוסט ומחוצה לו, בשביל להיות שחקנים ברמה הגבוהה ביותר.
העתיד לדעתי יכלול עוד ועוד סנטרים כאלה שעושים הכל. זה הדבר המבוקש היום בליגה, וסביר שנראה בקרוב סנטרים צעירים שמצטיינים בקליעה מרחוק ויודעים לנהל משחק כשצריך. ג'וקיץ' כזה, בוגוט כזה, טאונס כזה וגם פורצינגיס ודיוויס (שהם פאוור פורוורדים שעברו הסבה).
סיבה אחרת לזה שהם נעלמו היא המעט שנים במכללות וזה שהשחקנים לא כל כך פיתחו את המשחק שלהם, אלא רק סימנו וי על שנה אחת והלכו ל-NBA. עם מחלקות פיתוח השחקנים הגדולות של הקבוצות בליגה הסיבה הזאת תעלם בקרוב מאוד מהעולם.
הבעייה שלי עם יוקיץ' היא ההגנה. הוא מגן חכם מאוד אבל איטי מדי לשמור על גארדים ולפעמים על פורוורדים.
בוגוט אצלי משוייך תמיד לקבוצה של הנגרים (העונה 250/279 זריקות שלו היו מהצבע. מחזיק בממוצע קריירה של 56% מהקו).
מצד המכללות אפשר לומר את זה אבל גם טאונס ודייוויס וטרנר היו רק עונה אחת במכללות והם בכל זאת עושים את זה.
גם במינסוטה וגם באינדיאנה יש מחלקות player development טובות, וזה מוציא את העוקץ מהקטע של המכללות (זה יקרה בקרוב בכל קבוצה בליגה). גם בניו אורלינס, אבל דיוויס היה די נגר בתור רוקי עם 13.5 נקודות למשחק (46.9% מהזריקות שלו באו מטווח של 0 עד 3 פיט, 18.3% בטווח של 3 עד 10 פיט).
יוקיץ' ימשיך לפתח את ההגנה, הוא רק רוקי. אבל מבחינה התקפית הוא בודאות שם.
הכי מדהים זה הגריק פריק
I think you forgot one….DeMarcus BOOGIE Cousins
Last year jumped to 3.2 attempts/game for 3 pointers with 0.33 ,success – compared with 0.1-0.3 attempts in his first 5 years it seems like he needs to grow up and a more balanced team to really take over the 5 position
הוא שחקן מאוד מאוד מעניין. ממוצעים כמעט שאקיליים (העונה עם 26.9 נק', 11.5 ריב', 1.6 חט' ו-1.4 חס' במשחק. בגילו שאק עם 28.3 נק', 11.4 ריב', 2.4 חס' ו-0.7 חט'*) אבל אף פעם לא ניצח יותר מ-33 משחקים.
* קאזינס עשה פחות נקודות ביותר זריקות ולכן באחוז פחות טוב מהשדה. אין ספק ששאק עדיף, אבל הממוצעים של DMC העונה היו גבוהים.
בוגי הוא שחקן מדהים התקפית אבל הגנתית הוא עוד לא ברמה הזאת (אפילו שמבחינה גופנית לא נראה שמשהו מפריע לו מעבר לראש)
🙌
תקנו אותי אם אני טועה, אבל ממה שזכור לי בוגוט נהיה נגר רק אחרי הפציעה לא? הוא אמר איזה משהוא שכואב לו לזרוק
אם בוגוט נגר אני רץ לקנות ממנו מטבח
בוגוט לא נגר , אבל הוא לא יכול להיחשב כסנטר "מושלם" , בגלל הצד ההתקפי המוגבל שלו גם בשיאו . בהגנה בלבד הוא הסנטר הטוב ב- NBA על פני 7-8 השנים האחרונות .
בהגנה בלבד דיאנדרה הוא הסנטר הטוב בליגה לפחות בשנתיים האחרונות.
חסן וויטסייד לא יסכים
חוץ מבטבעת דיאנדרה עדיף בכל מקום אחר בצד הזה של המגרש לדעתי
בוגוט לא נגר. סנטר שמגן על הטבעת בצורה נפלאה, יודע לשמור אישית כשצריך, ועושה תנועה טובה בלי ועם הכדור בהתקפה (4 אסיסטים פר 36 דקות).
הרבה יותר ורסטילי/מגוון מצ'אנינג פריי וסרג' איבאקה.
100+
ומוסר בחסד מהגדולים שהיו
צ'אנינג פריי שחקן כ"כ מעפן
1+
פריי די בסדר כשמשתמשים בו כמו שצריך, חבל שטיירון לו זה המאמן היחיד שעשה את זה עד עכשיו בקריירה שלו
וגם רק עד הגמר
אלווין ג'נטרי והפיק-אנד-פופ של פריי עם נאש/דראגיץ' DISAPPROVE
להשתמש בפריי כמו שצריך אומר לצוות עליו לזרוק שלשות ולהוריד את הסיר של החמין מהמדף העליון ב ל ב ד
אולי אפשר להוציא אותם כי באמת יש להם חוסר בחלק מהדברים שכתבתי (וזה אפילו יותר מראה כמה מעט סנטרים כאלה יש).
אחרי שבוגוט עשה תיקונים במקלחות בכפר האולימפי נראה לי הוא נכנס להגדרה של נגר, לא?
יותר כמו תופר.
זו שאלה מעניינת מאד שאין עליה תשובה חד משמעית. בשנות ה-60 היו כמה וכמה סנטרים טובים בגובה 2.15+
בשנות ה-60 היה סנטר אחד כזה. 2 אם אתה רוצה להכניס את העונה הראשונה של קארים.
וילונאי (התקין וילונות) כאב הבית בברזיל, ואבא של הצבע,
בוגוט נהדר, חייט שתופר את יריביו.
אחלה גלעד, ברוך השב
גלעד, נראה לי שאתה מתכוון יותר ל"שלם" מ"מושלם".
בכל אופן כמה סנטרים כאלו שלמים היו לך לאורך ההיסטוריה? לכל אחד כמעט יש נקודות חולשה. ההבדל הוא שהסנטרים הדומיננטיים נעלמו מהשטח.
שלם זו מילה טובה יותר (כנראה המילה שחיפשתי).
הציפייה היא שעם התפתחות המשחק נראה יותר כאלו אבל במקום זה דווקא ז׳אנר ה"נגרים" תופס תאוצה
תשים לב שלפי ההגדרות שלך שאקיל נניח הוא נגר.
אני לא בטוח שאנחנו רואים יותר "נגרים". על סמך מה אתה קובע את זה?
כל העניין הוא שעם ההטשטשות בגבולות בין העמדות קבוצות מחפשות שחקנים שבאמת יכולים גם להגן מבחוץ וגם לאיים מבחוץ ושחקנים כאלו באופן טבעי בדרך כלל פחות דומיננטים ליד הסל.
לא ראיתי את שאקיל בשיאו ככה שאני לא יודע איך הייתי מגדיר אותו (אבל אני מניח שהוא ידע לייצר לעצמו יותר מדיאנדרה או אדאמס).
כתבתי בפוסט הקודם על כמויות הכסף ששחקנים כאלה עם מינימום יכולת בהתקפה מקבלים המון כסף על ההגנה גם בחוץ לעומת שחקני התקפה מעולים שלא שומרים שמקבלים פחות כמו ביג אל (דוג׳ הפוכה – יוסטון)
טווח הזריקות של שאקיל היה דומה למישהו כמו טריסטאן תומפסון לדוגמא. בהבדל קטן אחד – הוא היה פשוט בלתי ניתן לעצירה. נשק התקפי שאי אפשר להתמודד איתו.
הוא לחלוטין לא עונה להגדרה של "שלם" כמו שהצגת כאן אבל אחד מהסנטרים הטובים בהיסטוריה. אז הוא נגר?
נהנה מהדיון. רק רוצה לציין שלדעתי בלתי אפשרי לדרוש משחקני העבר לעמוד בסטנדרטים של היום. אף אחד לא חשב בעבר לבקש משאקיל לשחק יותר רחוק מהסל, כמו שלא דרשו יכולת קליעה גבוהה מרחוק, או חשבו על יותר מטלפון סלולרי אחד למשפחה (טלפון אחד למשפחה? ועוד סלולרי?). שאק היה סנטר שלם לתקופתו.
לדעתי בכדורסל של ימינו שאק היה אפילו יותר דומיננטי. סנטר לא חייב קליעה מבחוץ כדי להיות שלם.
אני מסכים שלא צריך קליעה. מה שכן צריך זה להסכים על מה זה "נגר". בעיניי מדובר בשחקן, בדרך כלל קשוח, שלא מחזיק בסט יכולות טכניות במיוחד. קליעה היא יכולת טכנית אחת. גם כדרור, מסירה, יכולות פוסט מסויימות, הן יכולות טכניות. בניגוד לזה, הנגר חי על עבודות של אחרים. הם עושים את עבודת החשיבה ומתכננים את הכסא, והוא פשוט לוקח את העץ ובעזרת עבודה שחורה עם מסור ולקה (זה נכון? מעולם לא עשיתי עבודת נגרות) יוצר מזה מוצר מוגמר. הוא לא יוצר בעצמו שום דבר חדש.
שאקיל היה מסוגל לעשות הרבה מזה (בטח הגרסא הצעירה שלו). אז הוא לא נגר.
אני באמת מסכים אם ההגדרה שלך יותר מזו של גלעד, למרות שאתה מוציא שם רמה לנגרות שהיא אמנות לשמה.
מה שאני לא חושב שבהכרח נכון הוא שבימינו יש יותר נגרים מבעבר.
מבקש סליחה בפני הנגרים והנגרות. הייתי צריך לקשר את מה שאמרתי איכשהו למילה. אני עדיין לא באמת מבין למה קוראים לשחקנים כאלו "נגרים". מדובר בתגובת אנטי לישו? אולי "עץ" היה יותר מתאים.
לא יודע איזו תקופה הייתה יותר מקבלת עבור אומני העץ, נראה לי שדווקא שנות ה-90, שנות הלונגלי-אוסטרטג, שבהן דניס רודמן (שאין לי כוונה לזלזל בו, ואני קצת מפחד לעשות כך כי בדיוק ראיתי שוב מסיבה לא ידועה את "דאבל טים" שבו הוא מציל את ואן דאם מפיצוץ בעזרת מכונת קולה) נחשב לשחקן התקפה לגיטימי. אני כן חושב שהיום שחקנים כאלו הרבה יותר בולטים אל מול שאר השחקנים, בתקופת השיא של הגארדים שחיים על אתלטיות וטכניקה.
נגר, במקור = שחקן שקולע בעזרת הקרש זריקות שהן לא לייאפ.
קרש, נגר… לא צריך להסביר.
נשמע הגיוני, תודה.
(ווייד קצת יכעס על ההגדרה, אבל נוותר לו)
Omg אז את מי כן ראית?
הקושי מתחיל בזה שאין הרבה אנשים גבוהים באוכלוסיה. יש סטטיסטיקה שאומרת שהסיכוי של אמריקאי מעל 7 פיט לשחק באן בי אי הוא 17%, ואחרות שטוענות שזה באיזור ה2%. ככה או ככה בעניי זה נתון מדהים. נכון שרוב הסנטרים היום נמוכים מ7 פיט אבל למצוא שחקן גבוה שגם יש לו קואורדנציה, גם אוהב לשחק כדורסל מספיק בשביל להקדיש לכך את חייו או חלק משמעותי מהם (לא מובן מאליו, זה אורח חיים קשה ומאתגר), וגם נשאר בריא, כאשר אנשים גבוהים רגישים הרבה יותר לפציעות זה סוג של לוטו. וכל המשתמע מזה.
פחות או יותר מה שרציתי לרשום חח
אם רוצים יותר מגוון צריך להנגיש את המשחק לאפריקה שם יש גבוהים אתלטים אבל לרוב בלי טאץ' כתוצאה מזה שמשחקים בגיל מאוחר מאוד ולא מילדות. וגם זה במדינות ספציפיות שיותר גבוהות מהממוצע העולמי כמו סודן.
לא כל עשור מוצאים יהלום ניגרי שמשחק שוער ובגיל מאוחר מאוד עובר לכדורסל ועדיין יש לו טאץ' עדין עם הקליעה.
אתה לא בכיוון, בשנתון אמריקאי יש סדר גודל של כמה מיליונים, 7 פוטרים יש סדר גודל של כמה אלפים בודדים, מתוכם נבחרים עשר, משהו בין חצי אחוז לאחוז
הסטטיסטיקה הרשמית אומרת דברים אחרים.
7 פוטרים הם 5 סיגמא מהממוצע.
By Paul Lazdowski GLOBE STAFF MARCH 09, 2014
In a 2011 Sports Illustrated article, author Pablo S. Torre, drawing from Centers for Disease Control and Prevention data, surmised that “no more than 70 American men are between the ages of 20 and 40 and at least 7 feet tall.”
From this, he further deduced that “while the probability of, say, an American between 6-6 and 6-8 being an NBA player today stands at a mere .07 percent, it is a staggering 17 percent for someone 7 feet or taller.”
הגריק פריק הוא כדורסל 2.0. זו רק ההתחלה. כולי תחושה שהוא יהיה משהו שעוד לא נראה. מין האקים פלוס מג'יק
לפני שנים אמרו על מארק גאסול שהוא חוטב עצים ושואב מים,
מאז הוא יתפתח לסנטר אחד החכמים שיש.
לשאלתך גלעד: מאז הסמול בול וקבוצות שלוקחות אליפות בלי
סנטר קלאסי דומיננטי, מיאמי למשל,
הביג מן מנסים לפתח קליעה משלוש ויכולות אחרות, שאינם בגדר
הסנטר הקלאסי של פעם. מקווה שזה יחזור.